כל מה שחשוב לדעת על בירור וטיפול בילדים עם קומה נמוכה
לא מעט הורים חוששים שהילד או הילדה שלהם לא גדלים מספיק – הילדה הכי נמוכה בצילום הגן, הילד נמוך יחסית לחברים. אבל האם באמת מדובר בקומה נמוכה הדורשת בירור? או אולי מצב זמני וחולף?
איך בודקים גדילה?
- הגובה נבדק תמיד ביחס לאחוזוני הגדילה.
- החשוב ביותר הוא קצב הגדילה לאורך זמן – ולא רק נקודת הגובה באחוזון.
- בתינוקות מודדים אורך (פחות מדויק), ומגיל שנתיים נמדד גובה בעמידה.
- בודקים גם משקל והיקף ראש:
- אם המשקל תקין והגובה נמוך משמעותית → ייתכן מצב הורמונלי.
- אם שניהם נמוכים → ייתכן מצב של תת־תזונה או מחלה כרונית.
📌 הגדרה רפואית: קומה נמוכה = גובה מתחת לאחוזון 10.
כלי עזר חשוב – גיל עצמות
צילום כף יד מאפשר לבדוק אם "גיל העצמות" תואם את גיל הילד.
- אם גיל העצמות צעיר מהגיל בפועל → עדיין יש פוטנציאל גדילה.
- למשל: ילד בן 7 עם גיל עצמות של 4 – עדיין צפויה גדילה משמעותית.
סיבות לקומה נמוכה
- שפירות/תורשתיות
- קומה משפחתית נמוכה – הורים נמוכים, ילד גדל בהתאם.
- פריחה מאוחרת – ילדים נמוכים בילדות, אך גדלים מאוחר (כמו אב שהתגלח לראשונה בסוף התיכון).
- קומה נמוכה ללא סיבה ברורה – ילד בריא, הורים בגובה תקין, פשוט נמוך.
- סיבות רפואיות (דורשות בירור):
- תסמונות גנטיות.
- מחלות עצם או הפרעות ספיגה (כגון צליאק).
- מחלות כרוניות (קרוהן, כליות, אנדוקריניות).
- חסר בהורמון גדילה.
איך מתבצע הבירור?
בשלב הראשון אצל רופא הילדים:
- מעבר על עקומות הגדילה והיסטוריית ההריון.
- גובה ההורים וקרובי משפחה.
- שאלון על תסמינים (שלשולים כרוניים, ירידה במשקל, מחלות רקע).
- בדיקה גופנית מלאה.
- בדיקות דם בסיסיות: ספירה, תפקודי תריס, צליאק, כימיה, שתן.
- צילום גיל עצמות.
בשלב מתקדם – הפניה לאנדוקרינולוג ילדים, ולעיתים ביצוע מבחן הורמון גדילה.
טיפול
- אם מתגלה מחלה (למשל צליאק) → מטפלים במחלה, וקצב הגדילה משתפר.
- אם מאובחן חסר בהורמון גדילה או מצב אחר עם קריטריונים לטיפול:
- טיפול בהורמון גדילה (זריקות יומיומיות מגיל 4–9, למשך מספר שנים).
- יש צורך במעקב קבוע אצל אנדוקרינולוג.
- הטיפול ניתן גם במצבים גנטיים מסוימים (תסמונת טרנר, פרדר ווילי), אי־ספיקת כליות כרונית או ילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון ולא "השליםו פערים".
לסיכום
- ברוב המקרים – קומה נמוכה היא שפירה ותואמת לדפוס משפחתי או לגדילה מאוחרת.
- לעיתים – מדובר במחלות כרוניות או חסרים שניתנים לטיפול.
- אם קצב הגדילה משתנה, או שהגובה מתחת לאחוזון 3 – מומלץ לבצע בירור מסודר.
- טיפול בהורמון גדילה שמור למצבים מוגדרים בלבד ובהכוונת אנדוקרינולוג ילדים.
לשאלות וייעוץ אישי – אני זמין גם לביקורי בית