יש נושאים שקשה מאוד להכיל בפוסט אחד בלבד. צליעה היא תסמין שכיח בילדים, אך מאחוריה עשויה לעמוד אבחנה מבדלת רחבה מאוד:

• מחלות זיהומיות
• מחלות נוירולוגיות
• טראומה / שבר
• מחלות פרקים
• מחלות שריר
  ועוד.

בפוסט הזה אסקור בעיקר סיבות זיהומיות ומצבים לאחר זיהומים הגורמים לצליעה. בפוסט הבא אדבר על מחלות ראומטולוגיות ומפרקיות אחרות שאינן זיהומיות.

מה בודקים כשילד צולע?

• האם הילד בריא ברקע?
• ממתי הצליעה?
• האם קיימת חוסר יכולת לדרוך על הרגל וכאב עז, או שמדובר בצליעה ללא כאב?
• האם יש חום?
• האם הייתה טראומה מקומית?
• כיצד משתנה הצליעה לאורך היממה?

אצל תינוקות קטנים (שאינם הולכים) ניתן לראות "צליעה" כמצב של חוסר הנעת גפה בזחילה, במשחק או באכילה. אצל ילדים גדולים יותר מדובר לרוב בכאב בדריכה, גרירת רגל או חוסר יכולת להניע גפה/מפרק.

הסיבות המובילות לצליעה בילדים שיש לשלול

1. דלקת מפרק זיהומית – Septic Arthritis

הסיבה החשובה ביותר לצליעה. חוסר אבחון עלול להסתיים בנזק קבוע למפרק או לגפה.

• לרוב מופיעה במפרקי הרגליים (קרסול / ברך / ירך), אך לא רק.
• מתבטאת בחום גבוה ובדלקת מפרקית (לפחות שניים מהסימנים: חום מקומי, כאב בהנעה, אודם, הגבלה בתנועה).
• במפרק הירך קשה לזהות חיצונית ולכן נדרשת בדיקה רפואית מדוקדקת.
• במקרים רבים הילד נראה חולה מאוד, בעיקר תינוקות וילדים קטנים.

בחשד למחלה זו – יש לפנות מידית למיון לצורך בדיקות דם, ניקור מפרק ותחילת טיפול אנטיביוטי תוך ורידי.

דלקות מפרקים זיהומיות נוספות יכולות להיגרם מחיידקי עור (בתינוקות), ברוצלה (חלב לא מפוסטר), או גונוקוק (במתבגרים). בכל דלקת מפרק חריפה – פונים לרופא להערכה.

2. דלקת עצם – Osteomyelitis

מחלה של תינוקות וילדים צעירים לרוב.

• עלולה להופיע גם ללא חום או עם חום לא גבוה.
• מתבטאת בצליעה, גרירת רגל או חוסר שימוש בגפה.
• לרוב נגרמת מחיידקי עור.
• בבדיקה – רגישות נקודתית על עצם.
• לעיתים קיים "טריגר" כמו חבלה קלה או שריטה.

האבחנה: צילום (יעיל רק אחרי שבוע), מיפוי עצמות ובדיקות נוספות בבית חולים.
הטיפול: אנטיביוטיקה תוך ורידית באשפוז ובהמשך דרך הפה.

3. צליעה לאחר זיהום – Reactive / Post Infectious Arthritis

צליעה המופיעה עד חודש אחרי מחלה זיהומית (דרכי נשימה, דלקת מעיים).

• נפוצה בגיל גן ומעלה.
• לרוב ללא כאב משמעותי – ילדים "צולעים ושמחים".
• אם אין חום, ירידה במשקל, הזעות לילה, חבלה או כאב משמעותי – ניתן לאבחן במעקב צמוד אצל רופא.
• לרוב במפרק הברך או הירך.
• לעיתים מבצעים אולטרסאונד לאישור האבחנה.
• טיפול: נוגדי דלקת (כמו נורופן) ומנוחה.

4. קדחת שגרונית – Rheumatic Fever

מחלה נדירה יותר אך חשובה מאוד.

• מופיעה ימים–שבועיים אחרי דלקת גרון סטרפטוקוקלית שלא טופלה כראוי.
• מתבטאת בצליעה נודדת בין מפרקים בהפרשי שעות–ימים.
• מלווה בחום, עליית מדדי דלקת, והכי חשוב – פגיעה במסתמי הלב.
• אם יש צליעה נודדת, חום ואוושה חדשה בלב – חובה בירור מיידי בבית חולים.
• טיפול כולל אנטיביוטיקה ולעיתים מניעתית לאורך שנים.

סיבות נוספות שלא נידונו כאן

• צליעה ממקור נוירולוגי (שיתוק, חולשת גפה).
• טראומה או שבר (לעיתים לא נראה בבירור בתינוקות).
• דלקת פרקים של גיל הילדות.
• הנוך-שונליין פורפורה.
• מחלות מערכתיות כמו קרוהן, קוליטיס, לופוס.
• גידולים בעצם/שריר או לוקמיה.

על אלו ועוד נרחיב בפוסטים הבאים.

זכרו: כל מקרה של צליעה בילד מחייב הערכת רופא, ובמיוחד אם קיימים "דגלים אדומים": חום, חוסר יכולת לדרוך, כאבים עזים, ירידה במצב הכללי או ירידה בתיאבון/משקל.

סופ"ש נעים,
אשמח לענות על שאלות כאן ובטלפון לביקורי בית וייעוציים ד"ר שי ארליך

הפוסט צליעה בילדים – חלק 1 הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

עד 30% מהילדים יחוו אפטות בשלב כלשהו, ולמעלה מחצי מהם – יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם אותה תופעה.

סוגי האפטות

• אפטות קטנות (עד 1 ס"מ): הנפוצות ביותר, חולפות לרוב תוך עד 10 ימים.
• אפטות גדולות (מעל 1 ס"מ): נדירות יותר, כואבות מאוד, לעיתים מופיעות גם באזור אברי המין, ועלולות להחלים רק לאחר שבועות עד חודשים.

סיבות להופעת אפטות

1. אפטות חוזרות – Recurrent Apthous Stomatitis

• מחלה ממקור לא ברור, גורמת לאירועים חוזרים של אפטות קטנות עם החלמה ספונטנית.
• מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות.
• תאוריות לסיבה: חוסר ברזל, חוסר ויטמין B12, שינויים הורמונליים (כגון הריון), טראומה מקומית בפה, ורגישות למזון מסוים.
• חשוב: לא מדובר בהרפס, אלא במחלה נפרדת.
• טיפול: משחות סטרואידליות/מאלחשות, שטיפות פה – לא פותרות את הבעיה אך עשויות לקצר את משך ההתקף.

2. מחלות ויראליות

הרפס (Herpes simplex)

• וירוס נפוץ מאוד שיכול לגרום לכיבים בפה ובחניכיים.
• אצל תינוקות וילדים צעירים – עלול להופיע כ־Gingivostomatitis: חניכיים נפוחות/מדממות, פצעים כואבים מאוד, ירידה חדה באכילה, חום גבוה ומצב כללי ירוד → סכנת התייבשות.
• בילדים גדולים יותר – יכול להופיע כהרפס חוזר סביב השפתיים/פנים.
• אם יש פצעים בעיניים – חובה לפנות מייד לרופא עיניים (סכנת נזק קשה לעין).
• טיפול: תרופה אנטי־ויראלית בשם אציקלוביר (בסירופ, בעירוי במצבים קשים, או במשחה לפצעים שטחיים). עדיף להתחיל טיפול בתוך 5 ימים מתחילת המחלה.

מחלת הפה והגפיים (Coxsackie virus)

• מתבטאת בפצעים בפה, חום ופריחה בכפות הידיים והרגליים.
• שכיחה בתינוקות וילדים צעירים.

3. מחלות מערכתיות

• צליאק – אפטות יכולות להיות חלק מהתייצגות המחלה. בילדים עם חשד – יש לבצע בירור דם.
• מחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית) – לעיתים מתבטאות גם בכיבים בפה.
• PFAPA – מחלה עם התקפי חום חוזרים (3–5 ימים), אפטות בפה ותפליטים בשקדים. טיפול חד־פעמי בסטרואידים בתחילת ההתקף מקצר אותו.
• בכצ'ט – מחלה אוטואימונית נדירה (בעיקר באוכלוסייה מזרח־תיכונית/תורכית). מתאפיינת בכיבים בפה ובאברי המין, דלקות עיניים, כאבי פרקים ולעיתים בעיות קרישת דם. באבחנה – יש לפנות לראומטולוג ילדים.

4. גורמים נוספים

• תרופות – לדוגמה, נורופן ותרופות אחרות עלולות לגרום לכיבים בפה.
• נויטרופניה – ירידה בסוג מסוים של כדוריות דם לבנות. בילדים עם אפטות חוזרות, בעיקר בגיל צעיר, יש לשלול נויטרופניה בבדיקת דם.

איך מטפלים?

• ברוב המקרים – האפטות חולפות מעצמן.
• טיפול מקומי: משחות מאלחשות או סטרואידליות, שטיפות פה קבועות.
• בהרפס – טיפול באציקלוביר (כדורים/סירופ/משחה, תלוי במצב).
• במחלות מערכתיות – טיפול במחלה הבסיסית עשוי להפחית את שכיחות האפטות.
• במצבים של חוסר שתייה או ירידה משמעותית בתיאבון → חשוב להיבדק בהקדם מחשש להתייבשות.

אני זמין לכל שאלה או התייעצות – במרפאה בכפר סבא או בביקורי בית

ד"ר שי ארליך

הפוסט אפטות חוזרות בפה – למה זה קורה ומה עושים? הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

מהי אסטמה?
אסטמה היא דלקת כרונית של דרכי האוויר התחתונות (בריאות), המתבטאת בהתקפים חוזרים של צפצופים, שיעול, קוצר נשימה ולעיתים ירידה בריווי החמצן. החדשות הטובות – ברוב המקרים מדובר במחלה הפיכה, כלומר משתפרת בעזרת טיפול מתאים (כגון ונטולין).

מה גורם להתקפים?
הטריגרים יכולים להשתנות מילד לילד: זיהומים ויראליים או חיידקיים, מאמץ גופני, אלרגיה למזון או לאבקנים, חשיפה לעשן סיגריות ועוד.
בגיל הינקות והגן עד כ־30% מהילדים חווים "צפצופים" חוזרים, לרוב בזמן מחלות חום או הצטננות. חשוב לדעת: רק חלק קטן מהם יפתחו אסטמה קבועה בהמשך.

גורמי סיכון לאסטמה קבועה:

• הורה חולה אסטמה
• אטופיק דרמטיטיס ("אסטמה של העור")
• אלרגיה נשאפת (אבק, פריחה, חיות מחמד)
• עישון הורי – גם אם "רק במרפסת" (שאריות עשן נשארות על בגדים ושיער)
• צפצופים תכופים בזמן מחלות חום
• נזלת אלרגית או אלרגיה למזון

איך מאבחנים?
מתחת לגיל בית ספר האבחנה מבוססת על הסיפור הקליני והתגובה לטיפול, מכיוון שהילדים עדיין לא מסוגלים לשתף פעולה בבדיקות ריאה מתקדמות. מגיל בית ספר ניתן לבצע בדיקות תפקודי ריאות במכון ריאות ילדים.

טיפול באסטמה
הטיפול מתחלק לשניים:

טיפול מניעתי (יומיומי):

• הימנעות מטריגרים (עשן, אבק, חשיפה לאלרגנים).
• חיסוני שפעת ופנוימוקוק.
• משאפים/אינהלציות סטרואידליות במינון מותאם אישית (בודיקורט, פליקסוטייד, QVAR).
• בתינוקות מומלץ אינהלציה עם מסכה, ומגיל שנה ומעלה – משאף עם מתאם מיוחד (איירוצ'יימבר/ספייסר).
• תרופות נוספות במצבים מסוימים: סינגולייר, ובמקרים קשים תרופות ביולוגיות.

טיפול בזמן התקף:

• שימוש במרחיבי סמפונות (ונטולין) עד 6 פעמים ביום ולעיתים יותר.
• במקרים חמורים – הוספת סטרואידים בכדורים/סירופ לתקופה קצרה.
• אם אין שיפור או שקיים קוצר נשימה משמעותי – יש לפנות למיון ילדים.

מה חשוב לזכור כהורים?

• עד גיל 6 – הרבה ילדים עם "צפצופים" חוזרים נרגעים בהמשך.
• כל אירוע קוצר נשימה או שיעול חריג דורש הערכה רפואית.
• בילדים עם אסטמה קבועה או התקפים תכופים – מומלץ מעקב אצל רופא ריאות ילדים.
• הטיפול היעיל ביותר הוא שילוב של מניעה (הימנעות מטריגרים, חיסונים) עם טיפול נכון בזמן התקף.

ד"ר שי ארליך – רופא ילדים עד הבית

הפוסט אסטמה בילדים – כל מה שצריך לדעת על "צפצופים" וקוצר נשימה הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

החורף כאן – מה קורה לילדים שלנו?

הילד משתעל בלילה, האף מנוזל כל היום, לפעמים עולה גם חום… ואתם שואלים את עצמכם:
האם זה משהו מסוכן?
האם זה רק וירוס?
האם הרופא שוב ייתן אנטיביוטיקה או אינהלציות?

הפוסט הבא יעשה לכם סדר ויעזור להבין אילו תסמינים דורשים טיפול ומהו הקו המנחה.

יהומים בדרכי הנשימה העליונות

הסוג השכיח ביותר של זיהומים בילדים, בעיקר בחורף.

תסמינים אופייניים:

• נזלת
• שיעול
• אף סתום
• כאב אוזניים / אי שקט (בשל מעורבות מערכת השמע)
• לעיתים: חום, הפרשות מהעיניים, שלשולים, פריחה, אפטות

רובם המוחלט של הזיהומים האלה הם ויראליים, ואינם מצריכים טיפול אנטיביוטי.

וירוסים נפוצים:

• ADENO – עלול לגרום גם לתפליטים בלוע, שלשולים והפרשות עיניים
• RSV, INFLUENZA, ENTERO, קורונה – גורמים לזיהומים נשימתיים
• לעיתים מופיע גם סטרידור – קול נשימתי "נובח" בשאיפה – דורש הערכה רפואית מיידית

מתי לפנות לרופא?

• מצוקה נשימתית
• ירידה בצריכת נוזלים
• ישנוניות / שינוי מצב ההכרה
• חום גבוה ממושך

הטיפול:

מנוחה
שתייה מרובה
תרסיסי מי מלח או אינהלציה
אינהלציות רק אם יש אסתמה או קושי נשימתי
אנטיביוטיקה – רק במקרה של זיהום חיידקי משני

זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות

דלקת ריאות וברונכיוליטיס

דלקת ריאות (Pneumonia):

יכולה להיות:

• סיבוך של זיהום עליון
• מחלה ראשונית

אצל תינוקות וילדים:

• ברוב המקרים – מדובר בזיהום ויראלי
• בילדים גדולים – שכיחים יותר זיהומים חיידקיים

תסמינים מחשידים:

• חום גבוה
• נשימות מהירות / מאומצות
• אנחות
• ירידה במצב הכללי ובתיאבון

אם מופיעים סימנים אלה – חובה לפנות לרופא.

בבדיקת רופא:

• ייתכנו חרחורים או ירידה בכניסת אוויר
• יישקל צילום חזה
• ייתכן התחלת טיפול אנטיביוטי במידת הצורך

ברונכיוליטיס:

• זיהום של דרכי האוויר הקטנות בריאה (לא הריאה עצמה)
• נגרם לרוב מווירוס RSV
• נפוץ בתינוקות צעירים ובפגים שלא חוסנו

התמונה הקלינית:

• תינוק עם קושי נשימתי הולך ומחריף
• שיא המחלה: ימים 4–5
• הרופא שומע: חרחורים + צפצופים דו-צדדיים

הטיפול:

אין טיפול תרופתי ייחודי
תומך בלבד – חמצן, נוזלים, השגחה
במקרים קשים – תמיכה נשימתית בבית חולים

אז איך יודעים מתי זה "רגיל" ומתי מסוכן?

שימו לב במיוחד ל־5 הסימנים הבאים:

1. נשימה רגועה (ללא קושי, ללא צפצופים)
2. צבע תקין (לא חיוור/כחלחל)
3. תיאבון סביר (לפחות 50% מהכמות הרגילה)
4. הרטבה תקינה (ללא חיתולים יבשים)
5. ערנות ומצב הכרה תקין אחרי הורדת חום

מניעה – הדרך הטובה ביותר לשמור על הבריאות:

חיסון לשפעת – חשוב מאוד!
חיסון לפנוימוקוק (בגיל 2, 4, ו־12 חודשים) – מגן מפני החיידק השכיח בדלקות ריאה
שטיפת ידיים תכופה
הימנעות ממגע עם חולים

לסיכום:

לא כל שיעול צריך אנטיביוטיקה, לא כל נזלת היא דלקת ריאות, אבל לא כל תסמין קל הוא בהכרח "סתם וירוס".
הבחנה נכונה בין זיהום פשוט למצב שמחייב טיפול – זה ההבדל בין החלמה רגועה לבין סיבוך מיותר.

הפוסט זיהומים בדרכי הנשימה בילדים הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

בואו נעשה סדר.

מהי דלקת גרון ומתי היא מחייבת טיפול?

דלקת גרון היא אחת מהמחלות הזיהומיות השכיחות ביותר בילדים, מכל הגילאים – תינוקות, ילדים ומתבגרים.

רוב המקרים נגרמים על ידי וירוסים, ורק חלק קטן – על ידי חיידקים. החיידק השכיח ביותר והמשמעותי לטיפול הוא סטרפטוקוק מקבוצה A (Strep A).

איך מזהים שמדובר בדלקת גרון?

תסמינים נפוצים:

• חום
• כאבי גרון
• ירידה בתיאבון
• נזלת / שיעול / פריחה / הפרשות עיניים (בעיקר במקור ויראלי)

במבט לגרון:

• שקדים אדומים או מוגדלים
• תפליטים לבנים (כתמים לבנים על השקדים)
• בלוטות לימפה תת-לסתיות מוגדלות

דלקת גרון לפי גיל

עד גיל 2.5–3:

בדרך כלל מדובר בזיהום ויראלי בלבד – אין צורך בטיפול אנטיביוטי, אלא אם כן קיימים סימנים יוצאי דופן.

שמות וירוסים נפוצים:

• CMV, EBV – מחלת הנשיקה (ביטוי שונה בגיל הרך)
• ADENO, ENTERO – לעיתים מלווים בפריחה, פצעים בפה, שלשולים ועוד

מעל גיל 3:

יש חשד גבוה יותר לדלקת חיידקית מסוג סטרפטוקוק A.
המחלה לרוב מלווה ב:

• חום גבוה
• תחושת חולי כללית
• כאבי גרון עזים
• לעיתים גם כאבי בטן, כאבי ראש ובלוטות מוגדלות

שימו לב: קשה מאוד להבדיל בין דלקת גרון חיידקית לויראלית רק לפי הסתכלות על הלוע!

אז איך באמת מאבחנים?

יש לבצע תרבית לוע כדי לאשר אם מדובר בזיהום חיידקי.

קיימים שני סוגים:

1. תבחין מהיר – תשובה תוך 10 דקות, אך אינו רגיש מאוד
2. תרבית לוע רגילה – נלקחת אצל רופא/אחות בקופה, תשובה תוך יומיים, אמינה מאוד

אם התבחין חיובי – כנראה מדובר בדלקת חיידקית
אם התבחין שלילי – עדיין ייתכן שיש חיידק, ולכן חשוב גם לקחת תרבית רגילה

לא נותנים אנטיביוטיקה בלי תרבית לוע!

ואם זו באמת דלקת חיידקית – למה כן לטפל?

נכון, גם דלקת גרון חיידקית עלולה לעבור לבד. אבל יש 3 סיבות חשובות לתת טיפול אנטיביוטי:

1. קיצור משך המחלה – ב־12–24 שעות (בעיקר אם מתחילים מוקדם)
2. מניעת סיבוכים מקומיים – כמו מורסה (אבצס) על השקדים
3. מניעת סיבוך לבבי – מחלת לב ראומטית (Rheumatic fever), שעלולה להוביל לנזק קבוע למסתמי הלב

במידה ומתחילים טיפול תוך 9 ימים מתחילת המחלה – כמעט ואין סיכון למחלת לב!

ומה לגבי הטיפול?

• התרופה המומלצת: מוקסיפן (אם אין אלרגיה)
• משך הטיפול: 10 ימים מלאים
• במקרים מסוימים: פעם ביום בלבד – בילדים גדולים

הטיפול יתחיל לאחר תרבית לוע (ואפשר גם תבחין מהיר חיובי), או בהמתנה של 48 שעות לתוצאה – כל עוד מדובר ב־9 הימים הראשונים למחלה.

ומה אם יש תוצאה חיובית בלי תסמינים?

במקרה של תוצאה חיובית בתרבית אך ללא חום וללא תלונות כלל, קרוב לוודאי שמדובר ב־"נשאות" ולא בזיהום פעיל.

• מצב זה קיים אצל עד 20% מהילדים בחורף
• אין צורך בטיפול אנטיביוטי
• לעיתים יש צורך לבדוק גם בני משפחה ולשקול טיפול לנשאות (בהנחיית רופא)

סיבוכים אפשריים – גם עם טיפול

• אבצס פריטונסילרי (סביב השקדים)
• זיהום צווארי עמוק
• סיבוכים אוטואימוניים כמו דלקת מפרקים, פריחות ועוד

במידה והחום נמשך גם תחת טיפול, יש לגשת לרופא בהקדם להערכת סיבוך או אבחנה חלופית.

סיכום להורים:

מתחת לגיל 3 – לרוב לא נדרש טיפול
מעל גיל 3 – חובה לקחת תרבית לוע לפני כל טיפול אנטיביוטי
אין תרבית? אין אנטיביוטיקה
תוצאה חיובית בלי תסמינים = נשאות
טיפול אנטיביוטי שווה רק אם יש אבחנה מבוססת
קיימים סיבוכים, ולכן חשוב לא לזלזל, אך גם לא למהר לטיפול מיותר

הפוסט כל מה שרציתם לדעת על דלקת גרון בילדים הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

מתי שלשול נחשב למחלה?

שלשולים הם תסמין נפוץ מאוד בילדים. לא כל שלשול מצריך טיפול רפואי, אך יש להיות מודעים לכך ששלשול תמיד מלווה באיבוד נוזלים – ולכן חשוב לוודא שהילד לא מתייבש.

בפוסט זה נדבר על שלשולים שנגרמים ממחלה זיהומית חריפה. בהמשך, נעלה פוסטים נוספים על שלשולים שאינם נובעים מזיהום – למשל אלרגיות, מחלות מעי דלקתיות, תת-ספיגה ועוד.

מהי גסטרואנטריטיס (Acute Gastroenteritis)?

מדובר בדלקת מעיים חריפה, לרוב ממקור זיהומי, ונחשבת לאחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם אצל ילדים.
במדינות מתפתחות, זו סיבת המוות השנייה בשכיחותה בילדים – בעיקר עקב התייבשות.
גם בישראל, עד הכנסת החיסון ל־ROTA בשנת 2011, שלשולים היו נפוצים מאוד וגרמו לאשפוזים רבים.

איך מזהים שלשול זיהומי?

• יציאות מיימיות או רכות מאוד
• לרוב: 2–3 שלשולים ביום ומעלה
• לעיתים מלווים ב:
  • חום
  • הקאות
  • פריחה
  • נזלת או שיעול (במקרה של גורמים ויראליים)

שלשול חיידקי

• תיתכן הופעת דם ו/או ריר
• מלווה לעיתים קרובות בחום

שלשול ויראלי או פרזיטרי

• לרוב מיימי, ללא דם או ריר
• עשוי להופיע יחד עם תסמינים נוספים של מחלה ויראלית: נזלת, שיעול, דלקת עיניים, פריחה ועוד

מתי לפנות לרופא?

• כל תינוק או פעוט עם שלשול – דורש הערכה רפואית
• חשוב במיוחד אם הילד:
  • חיוור או ישנוני
  • שותה פחות מהרגיל
  • משתין פחות (חיתולים יבשים)
  • בוכה בלי דמעות

סימנים מדאיגים להתייבשות:

• דופק מהיר
• מילוי קפילרי איטי (בדיקה בלחיצה על הציפורן)
• עור רפוי
• נשימה לא סדירה

הרופא יברר:

כיצד מאבחנים?

• מהו אופי השלשול
• האם יש צורך בבדיקת צואה
• האם נדרש טיפול אנטיביוטי (יינתן רק במקרה של חשד לזיהום חיידקי)

איך מטפלים?

ברוב המקרים – הטיפול הוא תומך בלבד:

• השגחה על שתייה מרובה
• מתן נוזלים עם מלחים (כגון פורמולה לתינוקות, או מינרלי – MINERALI – לילדים גדולים יותר)
• אם יש הקאות – יש לתת נוזלים בהדרגה ובזהירות
• אין מניעה מלתת פורמולה חלבית במהלך השבועיים הראשונים של שלשול

מניעה והנחיות חשובות:

היגיינה אישית ושטיפת ידיים
אין לשלוח ילד משלשל לגן – מעל 2 שלשולים ב־24 שעות או חום – חובה להישאר בבית
חיסון ROTA – מומלץ בגיל 2, 4 ו־6 חודשים
השגחה על אזור החתלה בגן – שיהיה נקי ועם ידע בסיסי של הצוות בנושא
רוב מקרי השלשול אינם חיידקיים – לא למהר לדרוש אנטיביוטיקה
שימו לב לסימני התייבשות (קיימת גם תמונה מצורפת באתר להמחשה)

לסיכום:

• כל שלשול בתינוקות ופעוטות מצריך הערכת רופא
• שימו לב לחיוניות, תיאבון, שתייה והרטבה
• אנטיביוטיקה – רק אם יש צורך רפואי מוכח
• אין לשלוח לגן ילד עם שלשול
• חיסונים מצילים חיים – במיוחד ROTA

הפוסט שלשולים בילדים – מתי לפנות לרופא? הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

הפוסט ד"ר שי ארליך – הפרעות אכילה, האכלה וכשל בשגשוג בתינוקות וילדים הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

הפוסט ילדים זה אנחנו – בררנות וסרבנות אכילה הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

הפוסט ד"ר שי ארליך – הפחתת ימי מחלה של ילדים בחורף הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.

הפוסט כל הורה חייב לדעת: מה עושים במקרה של פרכוסי חום? הופיע לראשונה ב-ד"ר שי ארליך - רופא ילדים עד הבית.