כל מה שרציתם לדעת על תרופות שכיחות לטיפולים בילדים
לאור שאלות רבות שאני נשאל כל העת לגבי טיפול תרופתי לתופעות שונות בילדים, חשבתי לעצמי לגבש רשימת תרופות חשובה.
חלקן "כדאי שיהיו בבית", וחלקן כאן כדי לעזור לפעמים להבין לשם מה ניתנת תרופה על ידי רופא, והאם יש תופעות לוואי שכיחות בטיפול שלה.
בכל מקרה, השימוש בכל תרופה הינו לאחר היוועצות עם רופא וקריאת העלון לצרכן.
יש להיזהר מכל תגובה אלרגית לכל תרופה, ולהפסיק שימוש באם יש חשד לתגובה כזו.
אני חוזר לטובת מי שהצטרף בשורה הזו בלבד –
אין להשתמש בתרופות הללו על דעת עצמכם!
הרשימה הזו היא כדי שיהיה לכולנו ידע מעט נרחב יותר על תרופות שכיחות בילדים.
רק הרופא יכול לאשר שימוש ברוב התרופות הללו.
ורמוקס – דרוש מרשם
טיפול בחשד לתולעים (אקסריאזיס).
בכל ילד, בעיקר בגיל הגן, עם אי שקט יותר בשעות הערב – ישנו חשד לתולעים.
לא חייבים לראות את התולעת בצואה או בפי הטבעת בכדי לאבחן
(הרגישות הינה רק 50% – כלומר גם אם לא רואים, לא אומר שאין תולעים).
התופעה מאוד (מאוד!) מדבקת ויש לטפל בכל בני הבית.
- מגיל חצי שנה ועד שנה – טיפול בחצי מהמינון הרגיל
- מגיל שנה – טיפול ללא תופעות לוואי כלל (התרופה אינה נספגת)
- מינון: 5 מ"ג (שווה ערך ל־100 מ"ל), פעם אחת ו־10 ימים לאחר מכן מנה שנייה
כדאי לטפל בכל בני הבית, ולכבס את המצעים והמגבות.
לאור העובדה שהתרופה אינה נספגת בגוף אלא עוברת דרך המעי בלבד, היא מאוד בטוחה לשימוש, ואפילו אם יש חשד קל בלבד לתולעים – מומלץ להשתמש.
צפורל (צפויט / קפלקס) – דרוש מרשם
אנטיביוטיקה, לזיהומים שונים ובכללם:
- זיהומי עור משמעותיים (צלוליטיס)
- דלקות בדרכי השתן (כתלות בסוג החיידק)
- זיהומי עצם או מפרק
- זיהומים נוספים
הטיפול יינתן על ידי רופא בלבד.
יש לשים לב – חובה לפני טיפול, ליטול תרבית במידת האפשר (כדוגמת תרבית שתן).
הטיפול הינו בסירופ או בכדורים.
כמו כל תרופה, ייתכנו תופעות לוואי:
- פריחה
- כאבי בטן
- תלונות לא ספציפיות אחרות
יש להיוועץ עם רופא לפני התחלת טיפול.
מוקסיפן (מוקסיוויט) – דרוש מרשם
האנטיביוטיקה הכי שכיחה בתינוקות, המטפלת בעיקר בפנומוקוק – החיידק העיקרי בגילאים הצעירים.
ניתנת:
- לדלקת אוזניים
- לדלקות ריאות בילדים עד גיל בית הספר
כמו כן זו תרופת הבחירה (כמו רפאפן) לדלקת לוע חיידקית של סטרפטוקוק.
חובה לקחת תרבית לוע טרם התחלת טיפול במוקסיפן.
תופעת לוואי אפשרית: פריחה – ואינה מחייבת הפסקת טיפול.
יש להיוועץ עם הרופא באם קיימת פריחה תחת הטיפול.
ונטולין
(סלבוטמול / בריקלין / "המשאף הכחול") – דרוש מרשם
מדובר באינהלציה הניתנת לחולי אסטמה – כלומר לילדים אשר רופא הילדים שומע "צפצוף" על פני הריאות, במהלך זיהום נשימתי או שלא.
ניתן לתת את האינהלציה בכל גיל.
הורים לילדים חולי אסטמה יודעים שגם שיעול יכול להיות התחלת התקף ומתחילים טיפול.
התרופה גורמת להרחבת דרכי האוויר ולשיפור בתסמינים.
קיימת גם בצורת משאף.
ונטולין אינה ניתנת כטיפול מניעתי, אלא רק כטיפול בעת החמרה בקוצר נשימה / התקף אסטמה.
ניתן לתת 4–6 פעמים ביום במקרים קשים.
אם יש צורך ביותר מזה בשל קוצר נשימה – יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה.
סליין (מי מלח 0.9%)
ניתנים באינהלציה.
זהו הטיפול היחיד כמעט המוצע לתינוקות קטנים במהלך זיהום נשימתי, בכדי "לפנות הפרשות" מדרכי האוויר – העליונות בעיקר אך גם מעט בתחתונות.
אין טיפול קיים כיום לזיהום ויראלי של דרכי הנשימה, ובכדי לנסות להקל על התינוקות הקטנטנים הסובלים בעיקר בחורף – זה יכול להיות הטיפול היעיל, אולי היחיד.
קיים גם בתרסיס אף.
נורופן (איבופרופן)
טיפול נוגד דלקת, נוגד כאב ומוריד חום.
ניתנת בעיקר להורדת חום בילדים, אך גם למחלות דלקתיות, ובמיוחד דלקות פרקים של גיל הילדות.
- עד גיל 6 חודשים – דורש אישור / מרשם רופא
- ניתן לתת כל 8 שעות
- אין לתת באופן רציף ליותר מכמה ימים
נורופן יכולה לגרום להפרעה בתפקוד הכליה, לכן חשוב לשים לב לשתייה מספקת ולתפוקת שתן טובה בזמן המחלה.
תופעת לוואי נוספת: כיב קיבה ("אולקוס") –
מומלץ טיפול על קיבה מלאה.
אקמול
(נובימול / טיפטיפות)
תרופה שכיחה מאוד להורדת חום ונוגדת כאב.
ניתנת לילדים בכל גיל וכמעט בכל אינדיקציה.
צורות מתן:
- סירופ
- כדור
- נר
- אבקה (לילדים גדולים יותר, כמו "סוכריות קופצות")
התרופה בטוחה לשימוש.
ניתן לתת עד 4 פעמים ביום בלבד.
בילדים – מדובר בתרופה השכיחה ביותר להרעלות (מינון יתר), לכן יש להקפיד לא לעבור מינון זה, ולתת לפי משקל הילד כפי שמופיע על האריזה.
פנסטיל טיפות – דרוש מרשם
תרופה ממשפחת האנטי־היסטמינים, ומטרתה לעזור באופן סימפטומטי לגרד שמקורו בהתקף אלרגיה.
יינתן בכל חשד לתגובה אלרגית כלשהי.
- מינון: טיפה אחת לכל קילו
- מקסימום: 30 טיפות למנה
- עד 3 פעמים ביום
יש להיוועץ ברופא בטרם התחלת טיפול.
התרופה יכולה לגרום להרגעה / טשטוש קל, ולכן מומלץ לתת מנה ראשונה בערב לפני השינה.
אפשר לתת מספר ימים ברציפות, במיוחד כאשר יש גרד או פריחה החשודה כתגובה אלרגית.
סינטומיצין / טוברקס – דרוש מרשם
טיפול אנטיביוטי לעיניים:
- סינטומיצין – משחה
- טוברקס – טיפות
באם יש הפרשות עיניות ממושכות, ניתן לתת בחשד לזיהום חיידקי משני (על גבי זיהום ויראלי קיים ככל הנראה).
ללא תופעות לוואי משמעותיות.
אזניל – דרוש מרשם
אנטיביוטיקה, לה מספר שימושים:
- דלקת ריאות בגיל בית הספר ומעלה
- טיפול (למניעת הדבקה) בשעלת
- טיפול בדלקת גרון באם יש אלרגיה למוקסיפן
- שימושים נוספים
יש להיוועץ ברופא בטרם התחלת טיפול.
אוטידין / אנסתטיק
טיפות להקלה על כאבי אוזניים.
אסור לתת באם יש:
- הפרשה מוגלתית מהאוזן
- חשד לנקב בעור התוף
מי חמצן – דרוש מרשם
טיפול בטיפות לאוזניים.
במידה ויש חשד להפרשה מקומית מוגלתית מהאוזן, הרופא ירשום מי חמצן.
אם לאחר הטפטוף יש תסיסה – החשד הוא למוגלה ממקור חיידקי.
הטיפול משמש גם לניקוי האוזן ולעיתים גם כאמצעי אבחנתי.
באם מדובר בהפרשה חיידקית, הרופא יחליט (באם חום גבוה מעל 39 ובאם בגיל המתאים) גם על הוספת טיפול אנטיביוטי.
בטנזול – דרוש מרשם
סטרואידים הניתנים דרך הפה.
ניתנים בילדים לרוב כטיפול קצר טווח, ובמקרים הבאים:
- התקף אסטמה משמעותי
- היצרות דרכי אוויר עליונות (סטרידור)
- שימושים למחלות דלקתיות כגון PFAPA
הטיפול ניתן בכדורים הנמסים לכדי סירופ בצבע ורוד.
תופעות לוואי עיקריות:
- עצבנות
- אי שקט
- תיאבון מוגבר
תופעות אלו חולפות לאחר סיום הטיפול.
בטיפול ממושך (מעל שבועיים, באינדיקציות מסוימות) ייתכן דיכוי חיסוני זמני ותופעות נוספות.
מופירצין (בקטרובן) – דרוש מרשם
משחה אנטיביוטית לתהליכים זיהומיים של העור:
- חתכים עם סימני זיהום
- טיפול במקרה קל של אימפטיגו
אחת המשחות החשובות ש"כדאי שיהיו בבית".
הערה חשובה לסיום
את כל התרופות כאן (פרט למשחות) ניתן למצוא בכדורים או בסירופ.
יש לשים לב היטב למינון שניתן על ידי הרופא:
- לרוב במיליגרם
- בעוד שעל הבקבוק המינון מצוין במיליליטר
באם אינכם בטוחים – יש לשאול את הרוקח לפני עזיבת בית המרקחת!
אנא זכרו – לא להשתמש בשום תרופה מבלי להיוועץ ברופא הילדים שלכם.
ד"ר שי ארליך רופא פרטי עד הבית