מחלות זיהומיות ומצבים לאחר זיהומים הגורמים לצליעה
יש נושאים שקשה מאוד להכיל בפוסט אחד בלבד. צליעה היא תסמין שכיח בילדים, אך מאחוריה עשויה לעמוד אבחנה מבדלת רחבה מאוד:
- מחלות זיהומיות
- מחלות נוירולוגיות
- טראומה / שבר
- מחלות פרקים
- מחלות שריר
ועוד.
בפוסט הזה אסקור בעיקר סיבות זיהומיות ומצבים לאחר זיהומים הגורמים לצליעה. בפוסט הבא אדבר על מחלות ראומטולוגיות ומפרקיות אחרות שאינן זיהומיות.
מה בודקים כשילד צולע?
- האם הילד בריא ברקע?
- ממתי הצליעה?
- האם קיימת חוסר יכולת לדרוך על הרגל וכאב עז, או שמדובר בצליעה ללא כאב?
- האם יש חום?
- האם הייתה טראומה מקומית?
- כיצד משתנה הצליעה לאורך היממה?
אצל תינוקות קטנים (שאינם הולכים) ניתן לראות "צליעה" כמצב של חוסר הנעת גפה בזחילה, במשחק או באכילה. אצל ילדים גדולים יותר מדובר לרוב בכאב בדריכה, גרירת רגל או חוסר יכולת להניע גפה/מפרק.
הסיבות המובילות לצליעה בילדים שיש לשלול
1. דלקת מפרק זיהומית – Septic Arthritis
הסיבה החשובה ביותר לצליעה. חוסר אבחון עלול להסתיים בנזק קבוע למפרק או לגפה.
- לרוב מופיעה במפרקי הרגליים (קרסול / ברך / ירך), אך לא רק.
- מתבטאת בחום גבוה ובדלקת מפרקית (לפחות שניים מהסימנים: חום מקומי, כאב בהנעה, אודם, הגבלה בתנועה).
- במפרק הירך קשה לזהות חיצונית ולכן נדרשת בדיקה רפואית מדוקדקת.
- במקרים רבים הילד נראה חולה מאוד, בעיקר תינוקות וילדים קטנים.
בחשד למחלה זו – יש לפנות מידית למיון לצורך בדיקות דם, ניקור מפרק ותחילת טיפול אנטיביוטי תוך ורידי.
דלקות מפרקים זיהומיות נוספות יכולות להיגרם מחיידקי עור (בתינוקות), ברוצלה (חלב לא מפוסטר), או גונוקוק (במתבגרים). בכל דלקת מפרק חריפה – פונים לרופא להערכה.
2. דלקת עצם – Osteomyelitis
מחלה של תינוקות וילדים צעירים לרוב.
- עלולה להופיע גם ללא חום או עם חום לא גבוה.
- מתבטאת בצליעה, גרירת רגל או חוסר שימוש בגפה.
- לרוב נגרמת מחיידקי עור.
- בבדיקה – רגישות נקודתית על עצם.
- לעיתים קיים "טריגר" כמו חבלה קלה או שריטה.
האבחנה: צילום (יעיל רק אחרי שבוע), מיפוי עצמות ובדיקות נוספות בבית חולים.
הטיפול: אנטיביוטיקה תוך ורידית באשפוז ובהמשך דרך הפה.
3. צליעה לאחר זיהום – Reactive / Post Infectious Arthritis
צליעה המופיעה עד חודש אחרי מחלה זיהומית (דרכי נשימה, דלקת מעיים).
- נפוצה בגיל גן ומעלה.
- לרוב ללא כאב משמעותי – ילדים "צולעים ושמחים".
- אם אין חום, ירידה במשקל, הזעות לילה, חבלה או כאב משמעותי – ניתן לאבחן במעקב צמוד אצל רופא.
- לרוב במפרק הברך או הירך.
- לעיתים מבצעים אולטרסאונד לאישור האבחנה.
- טיפול: נוגדי דלקת (כמו נורופן) ומנוחה.
4. קדחת שגרונית – Rheumatic Fever
מחלה נדירה יותר אך חשובה מאוד.
- מופיעה ימים–שבועיים אחרי דלקת גרון סטרפטוקוקלית שלא טופלה כראוי.
- מתבטאת בצליעה נודדת בין מפרקים בהפרשי שעות–ימים.
- מלווה בחום, עליית מדדי דלקת, והכי חשוב – פגיעה במסתמי הלב.
- אם יש צליעה נודדת, חום ואוושה חדשה בלב – חובה בירור מיידי בבית חולים.
- טיפול כולל אנטיביוטיקה ולעיתים מניעתית לאורך שנים.
סיבות נוספות שלא נידונו כאן
- צליעה ממקור נוירולוגי (שיתוק, חולשת גפה).
- טראומה או שבר (לעיתים לא נראה בבירור בתינוקות).
- דלקת פרקים של גיל הילדות.
- הנוך-שונליין פורפורה.
- מחלות מערכתיות כמו קרוהן, קוליטיס, לופוס.
- גידולים בעצם/שריר או לוקמיה.
על אלו ועוד נרחיב בפוסטים הבאים.
💡 זכרו: כל מקרה של צליעה בילד מחייב הערכת רופא, ובמיוחד אם קיימים "דגלים אדומים": חום, חוסר יכולת לדרוך, כאבים עזים, ירידה במצב הכללי או ירידה בתיאבון/משקל.
סופ"ש נעים,
אשמח לענות על שאלות כאן ובטלפון לביקורי בית וייעוציים ד"ר שי ארליך